 |
 |
|
![]() |
|
פורומים
 פורום הדרכת הורים לגיל הרך
התינוק בוכה? הילד מתפרע בגן? הילדה לא רוצה להכין שיעורים? הגעתם למסקנה
שהבעיות לא ייעלמו מעצמן? רגע לפני שאתם מרימים ידיים מאיה סימון, מנהלת פורום
הדרכת הורים לגיל הרך, מדריכת הורים בשיטת "אדלר" ומדריכה הורים באופן פרטני
ובקבוצות, תענה לכם על כל השאלות ותעזור לכם להחזיר את חיי המשפחה שלכם למסלול תקין.
מאיה סימון
|
|
|
כל הכבוד על הרעיון, שיהיה בהצלחה...
אילנה |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 19:30 11/6/2010 |
|
|
|
|
|
|
| 12:54 12/6/2010 |
|
|
|
|
|
|
שלום,
שמי אנדראה ואני אמא של נגה והילה, תאומות בנות 4 וחצי חודשים.
בשמונה בערב אנחנו עושים להן אמבטיות ואחרי זה הן מקבלות הנקה סימולטנית
כאשר אחריה נגה מקבלת תוספת בקבוק מבעלי ואני מניקה בשכיבה עם ציצי בפה את הילה, אחרי שהיא נרדמת טוב אנחנו לוקחים אותה למיטתה ומנענעים קלות את הטוסיק שלה עד שנרדמת שוב).
איך אפשר להעביר אותה למיטה שלה בלי הציצי בפה במיטה שלי?
(הן לא מוכנות לקחת מוצץ, והילה לא מוכנה לקבל בקבוק בשום אופן).
תודה מראש,
אנדראה. |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 13:16 10/6/2010 |
|
|
|
|
|
אנדריאה שלום,
תינוקות רבים ובמיוחד תינוקות יונקים מתרגלים לקשר הרדמות להנקה. הקשר הזה הוא מאוד טבעי אך יוצר תלות באם להרדמות מה שמקשה בעיקר בהרדמות חוזרת בלילה. בגיל בו נמצאות התאומות שלך ניתן כבר לעודד פיתוח יכולת להרדמות עצמאית.
זה דורש אמנם תהליך אמיץ ועקבי אך בהחלט אפשרי. ישנן לא מעט דרכים לנתק את הקשר הזה. בצד אחד של הרצף ישנה הדרך של "הלוחשת לתינוקות" שמציעה "להוציא את אמא מהמשוואה" כך שאבא (או מישהו אחר בלי ציצי מניב) משכיב ומשתמש בשיטת "הרם - הורד" כמה שצריך. כלומר מרגיעים את התינוק על הידיים עד שנרגע ומניחים במיטה. כשבוכה מרימים שוב, מרגיעים ומניחים וחוזר חלילה. בכיוון השני של אותו רצף ישנה הטענה שאם אמא היא הדמות שנתנה לי בטחון והרגיעה אותי עד היום אז דוקא כשקשה לי ואני (התינוק) נדרש להסתגל להרגל חדש, דוקא אז היא נעלמת. לפי גישה זו חשוב שהאם תהייה שם להרגיע את התינוק. זה בכלל לא פשוט להיות אמא שיכולה להניק ולא לתתלתינוק את מה שהוא מבקש ורגיל אליו.
אם את מחליטה להכנס לתהליך כזה חשוב שתהיי שלמה איתו ונחושה להצליח. חשוב שתבררי לעצמך מדוע את בוחרת בו ושתהיי מוכנה לקושי. כמובן שתמיכת בן הזוג מאוד חשובה כדי לא להשבר. כי אם נשברים המסר שעובר לתינוק מתעמעם ומקשה על התהליך. המסר שעכשיו לילה, זמן לישון ושיש לו את היכולת להרדם בעצמו, לישון טוב ולקבל מנוחה וזמן התפתחות חשוב.
אמצעי שיכול לעזור הוא כדור פיזיו. להחזיק את התינוקת בערסול, לקפוץ על הכדור תוך טפיחות מונוטוניות נעימות אך מורגשות והשמעת קול שקט ומונוטוני.
מוזמנת להתיעץ בכל עת.
דלית הרועה גורפינקל
מדריכה להתפתחות תינוקות
052-8601415 |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 12:36 29/6/2010 |
|
|
|
|
|
|
שלום,
אני אמא לבן 5.5 ובת 2.8.
שאלה לגבי בתי:
התחלתי לפני כחודש לנסות לגמול אותה מחיתולים וזאת לאחר שהיא בעצמה התחילה להוריד את החיתול ולהודיע לי כל פעם שהיא עושה פיפי וקקי.
בהתחלה זה הלך בסדר (לפחות לגבי הפיפי) ויחד עם הפיספוסים היא גם עשתה 2-3 פעמים בסיר. ואז אחרי כמה ימים היא פשוט חדלה לעשות בסיר. היא לא מתנגדת לשבת עליו אבל פשוט לא יוצא לה...ואחר כמה דקות היא נעמדת ועושה בעמידה. לגבי קקי אין בכלל מה לדבר. באופן כללי, יש לה יציאות אחת ל 3-4 ימים (ככה זה היה מאז ומתמיד). וכל פעם היא פשוט מתאמצת מאוד וכל זה בעמידה. היא לא מוכנה בכלל לנסות לשבת בסיר...בינתיים החזרתי את החיתול כי חששתי לא ליצור התנגדות חזקה מידי ולא ליצור בעיה לטווח הארוך....מה עושים????
שאלה לגבי בני:
לאחרונה יש לבני התקפות זעם מאוד קשות והתבטאות מאוד לא יפה. חלק מזה נובע מהתיסכול שלו מאחותו הקטנה שנוטה לעצבן אותו או אפילו תסכול ממני או מאביו כאשר אינו בא על סיפוקו. אם פעם זה היה אחת לכמה זמן כיום זה הפך למשהו יומיומי...אני מנסה לדבר איתו בנועם, להרגיע אותו ולנסות להבין מה הבעיה אך לרוב הוא ממשיך בשלו ומצליח להוציא אותי מהכלים עד שאני נשברת ושולחת אותו לחדרו להרגע....מה עושים?????
תודה
אא |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 12:10 10/6/2010 |
|
|
|
|
|
הדרך הטובה ביותר להפחית את התפרצויות הזעם היא להישאר רגועים ולהעביר לילד מסר ברור כי אינכם מתמוטטים לנוכח ההתקף. מוטב שתשקפו לו את רגשותיו במשפט אחד קצר וברור: "אני מבינה שתא כועס עכשיו". אל תכעסו או תענישו אותו בשל כך להיפך - הישארו קרובים אליו ואל תשאירו אותו לבדו.
במקביל חשוב לנסות ולאתר מתי הוא נוטה להתפרץ: האם כאשר הוא רעב או עייף? האם בכל פעם שאתם עסוקים בשיחות טלפון? כאשר תלמדו להכיר מבעוד מועד את הסימנים הראשוניים של הגירויים העלולים לגרום להתפרצויות אצל ילדיכם תוכלו לנסות ולמנוע אותם.
חשוב לא פחות להמשיך ולדבוק בעמדותיכם ואין לשנות דעה או התנהגות בעקבות התפרצות זעם, גם כאשר הם מתרחשים בפומבי. רק כך ילמד ילדיךכי התקפי הזעם אינם משתלמים ולא כדאי לחזור עליהם.
בהצלחה... |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 13:43 10/6/2010 |
|
|
|
|
|
חסר לי קצת מידע- איך בגן- האם היא עם חיתול או לסירוגין? מתי היא בלי חיתול? בבוקר, צהריים או ערב. כעיקרון חזרת אחורה וזה מאד מבלבל את הילדה לכן עכשיו עשי זאת נכון אני כותבת לך מספר כללים שיעזרו לך. קודם תבדקי עם עצמך האם את בשלה לגמול אותו, תהליך הגמילה לפעמיים ארוך.אם התחלת בתהליך גמילה שתפי את הגננת שגם היא תהיה בתמונה. מומלץ לקנות לילד סיר לפני תחילתו של תהליך הגמילה, כדי לעורר את סקרנותו ולעודד שאלות בנושא. שנתי, אמרו לו שכאשר הוא צריך פיפי, ילך לסיר ויעשה אותו שם. אם הוא יודע להוריד את החיתול בעצמו, הוא יוכל לעשות זאת לבד ואם לא, בקשו שיקרא לכם כשהוא צריך. שלישית,שאלו אותו מדי פעם אם הוא צריך ללכת לסיר, אך אל תנדנדו יתר על המידה.
המפתח להצלחה הוא סבלנות,תקיפות,עקביות ועידוד- והכי חשוב אם התחלת לא לחזור אחורה.
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 13:28 10/6/2010 |
|
|
|
|
|
|
שלום מאיה :)
אני אמא לילדה בת שנה ושלושה חודשים - שמסבה לנו המון נחת :) ברוך השם- אין לנו בעיות התנהגות איתה והיא ילדה מקסימה וטובה. השאלה שלי מתייחסת להתנהגות מסוימת של הילדה שאנחנו לא יודעים כיצד להגיב לה וחוששים שתגובה לא נכונה תיצור אצל הילדה למידה לעתיד שאנו לא מעוניינים בה..
ידוע לנו שזהו גיל התפתחותי בו הקטנים בודקים אותנו ההורים ומנסים לראות מהם הגבולות..ידוע לי שצריך לאפשר להם את הניסיון הזה למען התפתחותם התקינה תוך שמירה על הגבולות שחשובים לנו ולהם - השאלה שלי - איך להגיב כאשר הילדה מסתכלת לי בעיניים וזורקת בכוונה את מה שנמצא לה ביד כדי לראות איך אגיב וכאשר אני אומרת לה בנועם או בקול רם שלא לעשות כך היא מחייכת לי ומנסה לעשות עלי מניפולציה שובבה.. איך מלמדים אותה לא לזרוק אוכל/מוצץ/בקבוק על הרצפה ולהקשיב להוריה? |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 10:35 10/6/2010 |
|
|
|
|
|
ביתך המתוקה מנסה למשוך תשומת לב שלילת דרך זריקת דברים לרצפה. היא יודעת שזה מרגיז אותך ולא משנה כמה תדברי איתה היא תמשיך בשלה.
אז ככה: את מדברת אליה בגובה העיינים ואומרת לה "אצלנו בבית לא זורקים אם זה יקרה לצערך את תקחי את זה" ממש ברוגע ולא בכעס, אם היא בשלה את קחי לה את מה שהיא מחזיקה,וכמו כן נסי להסיח את דעתה למשהו אחר. אל תגיבי לצרחות שלה ולבכי שלה ,ואל תסבירי לה שוב למה לקחת, (הרי הסברת בהתחלה.)
זכרי- הילדים חכמים אם הם מזהים שמשהו ממש עקרוני מבחינתך וחשוב לך הם יעשו דווקא נסי להיות בלתי צפויה.
בהצלחה. |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 11:21 10/6/2010 |
|
|
|
|
|
תודה על תשובתך המהירה!!
כאשר אני לוקחת לה את מה שהיא מתעתדת לזרוק היא אינה בוכה ואינה מתעצבנת.היא פונה להתעסק בדבר אחר ונראה כי אין זה מפריע לה בכלל...
שאלתי היא בעיקר לגבי ארוחות - היא כבר אוכלת לבד כמובן - וכאשר אני מגישה לה אוכל היא הרבה פעמים זורקת אותו על הרצפה ומסתכל לראות איך אני מגיבה.. האם לקחת לה את הצלחת ?? גם אם לא סיימה לאכול??
אם זה חפץ כמו מוצץ- אני מורידה אותה לרצפה ומבקשת שתרים את מה שזרקה- והיא מקשיבה ומרינה... |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 15:30 10/6/2010 |
|
|
|
|
|
|
ברוכים הבאים לפורום הדרכת הורים לגיל הרך.
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 9:36 10/6/2010 |
|
|
|
|
 |
