 |
|
|
| חדש חדש חדש |
|
|
 |
|
|
|
|
|
עמוד 1 מתוך 1
הוספת הודעה חדשה
 |
|
|
 |
|
פורומים
 פורום התמקדות
אם אני מסתכלת על עשר השנים האחרונות בהם אני עורכת מסע אישי,
אני רואה את ההתמקדות כאוצר חבוי שמצאתי בשביל הארוך בו עוברת דרך חיי.
ההתמקדות תומכת ומאירה את הדרך ומהמורותיה.
"קיים סוג של מודעות גופנית המשפיעה עמוקות על חיינו ואשר יכולה לסייע בידנו להשיג את מטרותנו האישיות. אם תשכיל לגשת אליה בצורה נכונה התחושה תשתנה...
ואז גם אתה משתנה ומכאן גם חייך." יוג'ין ג'נדלין, אבי ההתמקדות
מטרת הפורום לתת במה למתמקדים ישראלים:
להתחלק בחוויות, לשאול שאלות ולחפש עמיתים להתמקדות משותפת.
מיכל קמיל
ל"ניוזלטר התמקדות ועוד...". |
|
|
ניוזלטר התמקדות ו...
==============
מינואר 2010, נפתח ניוזלטר התמקדות.
הניוזלטר שיופיע מפעם לפעם, יגע בנושאים הבאים: מאמרים מקצועיים (מקוריים ומתורגמים), מכתבים וחוויות אשר קשורים בעיקר בהתמקדות,
ה felt sense (התחושה המורגשת), חקר ההתמקדות, הצעות ורעיונות להתמקדויות שונות "מחוץ לקופסה", והאופן בו ניתן לשלב את ההתמקדות עם מקצועות טיפול ואימון.
הניוזלטר פונה אל מתמקדים, אנשי טיפול גוף-נפש מתחומים שונים ואנשים העוסקים במודעות , התפתחות עצמית והעצמה.
אני מזמינה אתכם לשלוח אלי למייל mkamil2@gmail.com התמקדויות מעניינות שחוויתם והעלתם בכתב, הגיגים ורעיונות מעניינים להתמקדות, טיפים שונים שעוזרים לכם בהתמקדות לבד, התמקדות עמיתים ומיקוד אדם חדש להתמקדות, מאמרים הקשורים בהתמקדות או באחד ממרכיביה, סיפורים על שילוב התמקדות בטיפול מכל סוג או באימון.
בין השאר אמשיך במסורת של הבאת טיפים שונים ממטבחה של אן ויזר קורנל .
פורום ההתמקדות ממשיך להתקיים עבור כולכם באתר. עיקר מטרתו של הפורום מהיום, תהיה דיונים שונים בנושאי התמקדות עצמית או עמיתים ואפשרות לחפש עמיתים להתמקדות באמצעות פניה ישירה בפורום עם כתובת המייל שלכם וכל פרט נוסף שתמצאו לנכון להוסיף.
ניתן לעבור לניוזלטר באופן הבא:
א. מעבר לדף הבית באתר זה ולאחר מכן בסוף עמוד דף הבית, ללחוץ על "פינת התמקדות":
ב. באמצעות הלינק הזה: http://www.bestlife.co.il/?categoryId=48413
בברכה
מיכל קמיל
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 9:33 21/1/2010 |
|
|
|
|
|
|
| אז אתמול היה לי חום ושכבתי במיטה. היו לי כאבים בגוף , ואז חשבתי לעצמי שכאב זוהי התווית הראשונה, ברור שיש שם עוד תחושות... התחלתי להתמקד, במהלך ההתמקדות הגוף רצה לנשום, והתחלתי לנשום הרבה זמן נשימה מלאה ועמוקה, התרחבתי, תוך כדי המשכתי להתמקד, וממצב רוח עייף ומעוך התמלאתי באנרגיית חיים, ברעיונות יצירתיים ועוד תובנות שהגיעו. כמובן שעדיין היה לי חום, היום - יום אחרי, אני כבר מרגישה טוב : ) |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 18:26 28/11/2009 |
|
|
|
|
|
|
16 נובמבר 2009
שלום לכולם,
הקטע הבא לקוח ממטבחה של אן וייזר קורנל, ועוסק בשאלה בה כל מתמקד נתקל מתישהו: בשביל מה עושים התמקדות?
האופן בו אנו עונים לשאלה זאת חשוב מסיבות רבות ושתיים מהן הן: הרחבת הקהילה המתמקדת בארץ והפן השיווקי של מנחי התמקדות ומטפלים בהתמקדות.
כולכם (מורים, מנחי התמקדות ותלמידי התמקדות) מוזמנים להעלות ולשתף בפורום את האופן בו א ת ם - עונים על השאלה כשהיא מופנית אליכם. כל תשובה תוכל לעזור לכולנו, מכל שיתוף נוכל ללמוד!
ולאלה מביננו שאינם מעונינים לפרסם בשמם, אתם מוזמנים לבחור לכם שם עט (שם בדוי) עליו תמיד חלמתם...
הקטעים מיועדים למתמקדים השונים ולכל מי שמתעניין בהתמקדות. הם מרחיבים מעט ושופכים אור על אנקדוטות שונות הקשורות בהתמקדות ובחיים בכלל
למידע נוסף ניתן לפנות אלי למייל
mkamil2@gmail.com
-----------------------------
הפורום קיים עבורכם! תיהנו ותשתתפו, תגיבו ותתייחסו (חשוב מאוד) תשאלו ו\או תשתפו ...
מ י כ ל
מ ט ר ת - ה ה ת מ ק ד ו ת
======================
לעיתים קרובות פונים אלי עם השאלה: בשביל מה באמת עושים התמקדות? יש תועלות רבות, אבל מהי המטרה הראשונית של התמקדות?
זה נכון שיש תועלות רבות. אני רואה את השלווה, המבט הנקי והזוהר על פני אנשים, אחרי התמקדות. אנחנו מקבלים חופש ממה שהכביד עלינו. אנו חשים קלים יותר, יש לנו נקודת מבט רחבה יותר, אנחנו יכולים להסתכל על בעיות ישנות באופן חדש.
התמקדות מאפשרת לי להבהיר מה שלא הבנתי. זה מאפשר לי להבין את התגובות שלי, וגם לקבל אותן. אני הרבה פחות ביקורתית לגבי עצמי ולגבי אחרים. אני נהיית מעונינת ומסוקרנת במקום חסרת סבלנות ושיפוטית.
וכשאני עושה התמקדות, אנשים סביבי משתנים, גם הם. זה נראה מסתורי, אבל זה נכון. כשאני מקבלת "תחושה מורגשת" בתהליך ההתמקדות והתחושה משתנה תוך כדי התהליך, זה לא שינוי רק בתחושה המורגשת שלי בלבד, השינוי שחל בתוכי משפיע עלי בפעילות הדדית, משפיע עלי בסיטואציות שונות בחיי. כשהתחושה המורגשת נפתחת ומשתנה, כולנו משתנים. כשאני פונה למשפחתי ולעמיתים, בגישה חדשה והתנהלות קיומית שונה, באופן טבעי הם מגיבים באופן שונה וחדש גם הם.
התחום המרומז
==========
כל התוצאות האלה נפלאות – ויש הרבה יותר. אבל מהי התמצית של התמקדות, מדוע זה עובד, מדוע אנו עושים את זה, מדוע זה מביא שינוי.
ההתמקדות עובדת, כיון שיש לנו תחום מרומז. יש לנו ידיעה או תובנה, שמגיעה לתוך המודעות. אנחנו עדיין איננו מבינים זאת מספיק טוב כדי לבטא את זה במילים—אבל בכל זאת, אנו יודעים שיש שם משהו.
עד כמה שאני יודעת, יוג'ין ג'נדלין , מפתח שיטת ההתמקדות ומחבר הספר "התמקדות", היה האדם הראשון, שהצביע באופן כל כך ברור על הממד הזה במודעות. אנשים רבים חושבים שמחשבות ומילים מגיעות מהלא כלום, או מתוך סוג של מילון שבו כל המילים האפשריות מצורפות ברגע הדיבור למשפטים. אבל אם אתם באמת תנסו לחוש ולהבין מה קורה, אתם תדעו שזה לא יכול להיות נכון.
חשוב על זמן, שבו אתה רוצה לומר משהו, והמילים לא מגיעות בקלות. אולי מישהו שאל אותך למה אתה באמת התכוונת בהצהרה מסוימת . אתה בודאי צריך לעצור לרגע, ולשאול את עצמך, "למה אני מתכוון בזה?" בנקודה זאת יש לך את התחושה של זה, עד כה ללא מילים. ואז מתגבשות המילים. המילים מתגבשות מתוך התחושה שאינה במילים, אותו "תחום מרומז".
מילים אינן מגיעות מלא כלום. הן מגיעות מאותו "אההה," שחש מה צריך להיאמר, שהוא שם עוד לפני שהמילים שם.זאת דוגמא לאופן בו "התחום המרומז" פועל.
אז אני מעזה לומר שהמטרה של ההתמקדות היא להיות שם בקצה, היכן שמה שמרומז מוכן להתגבש. שם אנחנו משתנים. אנו לא תקועים בתפיסות ישנות, מנותקים מהרגע הנוכח. אנו חיים באופן מלא, מה שנהיינו עד כה ומה שנהיה בהמשך.
זה נשמע קצת נשגב מדי ומופשט מדי, אז אתן פה דוגמא ארצית . עיצבתי מחדש את חדר השינה שלי, עמדתי לבחור צבע חדש לקירות. יש לי את הצבעים האהובים עלי: סגול, אפור בהיר, ירוק. אבל כשהקשבתי לתחושה בתוכי, קיבלתי שוב ושוב: "כתום דלעת". המחשבה שלי הייתה, אני אפילו לא אוהבת כתום! אבל בפנים, גם לאחר בדיקות נוספות, זה היה עדיין "כתום דלעת." אז קניתי את הצבע, צבענו את הקירות—ואהבתי את זה.
שנתיים לאחר מכן, החדר שלי עדיין גורם לי לשמחה מבורכת.
** התכלית של ההתמקדות: לאפשר לנו להתהוות לשלם שאנו יכולים להיות. **
כתבה: אן וייזר קורנל
תרגמה: מיכל קמיל
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 18:43 16/11/2009 |
|
|
|
|
|
|
| אני גרושה 11 שנה חיים לא קלים . הבעיה המציקה לי כעת היא דיור. אני זכאית לדיור מעמיגור . הציעו לי וסרבתי כי נתנו לי באזור לא טוב ודירה קטנה .ואני עם 3 ילדים . אני א מותרת. השאלה מה יהיה האם אצליח במאבקי. האם אמשיך לחיות בשכירות ולקרוס. מה את יכולה לאגיד לי ץ ולבשר לי תבורכי.. לאה |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 15:42 19/10/2009 |
|
|
|
|
|
שלום לאה,
שיטת ההתמקדות היא תהליך של מודעות וריפוי נפשי, בה כל אחד יכול ללמוד כיצד להקשיב לעצמו ולמה הכי נכון עבורו.
רק את יודעת מהי הדרך הנכונה עבורך, הצעד הבא הנכון עבורך. הידע נמצא בתוכך.
לדוגמא: התמקדות על המאבק שלך בנושא דירה, יכולה לעזור לך להרגיש ולהבין אם את פועלת באופן נכון עבורך או שאולי יש דרך או אופציה נוספת.
אם מוזמנת לקרוא את המאמר על "מהי התמקדות" הנמצא ברשימת המאמרים בפורטל החיים הטובים. אם תהיי מעונינת במידע נוסף, את יכולה לפנות שוב דרך הפורום.
אני מאחלת לך שתמשיכי להקשיב לעצמך ותפעלי בדרך הכי נכונה עבורך ועבור ילדיך כיום.
בהצלחה
מיכל
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 18:18 19/10/2009 |
|
|
|
|
|
|
12 אוקטובר 2009
שלום לכולם,
והפעם קטע העוסק במילה "משהו". מילה מאוד בסיסית בשפת ההתמקדות. מילה שממנה והלאה אנו מקשיבים לעצמנו. מתמקדים והכל משתנה...
הקטעים מיועדים למתמקדים השונים ולכל מי שמתעניין בהתמקדות. הם מרחיבים מעט ושופכים אור על אנקדוטות שונות הקשורות בהתמקדות ובחיים בכלל
למידע נוסף ניתן לפנות אלי למייל
mkamil2@gmail.com
-----------------------------
הפורום קיים עבורכם! תיהנו ותשתתפו, תגיבו ותתייחסו (חשוב מאוד) תשאלו ו\או תשתפו ...
מ י כ ל
>>>האם אתם מוצאים את עצמכם לכודים במצב תקוע שלא משתנה? אני רוצה לספר לכם על כוחה של מילה מיוחדת—המילה "משהו". קראו הלאה.
המילה "משהו" – מילת המיליון שקל
=======================
מה הבעיה? מה מרגיש תקוע?
בכל אופן שבו הבעיה תתואר, אני מתערבת אתכם שתרגישו שינוי משמעותי, אם תוציאו את עצמכם מהזדהות עם אותם חלקים שבכם המעורבים במאבק!
לצאת מהזדהות, יכול להרגיש כמו לקחת צעד אחד הצידה, אבל עדיין להיות מחוברים.. ואתם יכולים לעשות זאת בעזרת המילה החביבה עלי: "מ ש ה ו"
אני רוצה לקרוא למילה "משהו" מילת המיליון שקל, כיון שלא הייתי מוכרת אותה עבור מליון שקל. עד כדי כך אני אוהבת אותה וזקוקה לה כדי לעשות את העבודה, עבודה שבה אני עוזרת לאנשים לצאת מחסימה. תנו לי להראות לכם כיצד זה עובד.
רונן תיאר את הנושא שלו כך: "אני יורה לעצמי ברגל. אני חייב שהמסמך יהיה גמור עד התאריך הסופי שנקבע, אבל אני משתמש בכל תרוץ כדי לא לעשות זאת. אני כנראה רוצה להיכשל". רונן סובל בבירור, לכוד בתוך המאבק הפנימי של "תקיעות", אבל אני רואה דרך היחלצות, והיא מתחילה במילה "משהו".
הכוח של "משהו"
===========
אני מזמינה את רונן לשנות את האופן בו הוא משתמש במילים, ולומר: "אני חייב לסיים את המסמך, אבל משהו בי משתמש בכל תרוץ כדי לא לעשות זאת" .
הוא מנסה לומר זאת בדרך זאת והבעה מוזרה מתפשטת על פניו. ידיו זזות באופן ספונטני לחזה שלו.
"זה כאן" הוא אומר.
"אהה" אני אומרת.
עכשיו, כשרונן יכול לחוש את אותו משהו בתוכו, שמשתמש בכל תרוץ כדי לא לכתוב את המסמך, אני יכולה להראות לו, כיצד לשבת עם זה, בסקרנות מרחמת. הוא יהיה מסוגל לעזוב את הניחושים המתוסכלים שהוא עשה אודות חלק זה בעצמו ("יורה לעצמי ברגל.." "רוצה כנראה להיכשל..") ובמקום זה, להאזין למה החלק הזה שבתוכו מרגיש ורוצה.
בדרך כלל, אנשים מגלים שהחלקים החוסמים מנסים לעזור להם באופן כלשהו, ותוך כדי הגילוי, המאבק מתחיל להיעלם. התהליך מצריך זמן וסבלנות ולמידה של כמה מיומנויות חדשות , אבל הכל מתחיל עם הרגעים הראשונים של השינוי, השינוי הזה של מעבר מ "אני" ל "משהו בי".
כתבה: אן וייזר קורנל
תרגמה: מיכל קמיל
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 18:36 12/10/2009 |
|
|
|
|
|
|
בהמשך לקושי שהבאתי לפורום ולהכוונה שקיבלתי פה לפני כמה ימים, שילבתי כמה מהדברים שנאמרו.
האטתי את התהליך והתייחסתי לכל תחושה שעלתה. היה מדהים לראות איך הלא כלום שהיה כל כך ריק, התמלא בכל כך הרבה תוכן וצורה, ופתח מחדש את נושא ההתמקדות! המון תודה. חלק מהדברים שאמרתן ידעתי, אבל הם לא היו שם בזמן שמיקדתי. זה שראיתי וקראתי שוב את הדברים, ממש העירה את הידע. אני שמחה שנפתח הפורום ויש לאן לפנות כשצריך :)
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 11:14 6/10/2009 |
|
|
|
|
|
|
| 18:05 9/10/2009 |
|
|
|
|
|
|
| [1] |
נ |
(ל.ת.) - נוצה סגולה |
|
|
|
| 11:13 6/10/2009 |
|
|
|
|
|
|
אני מודה לכן שעניתן לי במהירות אני אשב עם עצמי ואנסה להבין מה הפחד מנסה לומר לי ומה הסיבה לפעמים אני חושבת שזה יותר מידי סרטים שצפיתי שהייתי קטנה וזה משפיע עלי עכשיו אני מנסה לחשוב שהכל יכול להיות בסרטים ולא תמיד במציאות אבל זה לא עוזר
מה עלי לעשות כדי שזה לא ישפיע על החיים שלי
תודה ושבוע טוב לילך |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 20:27 3/10/2009 |
|
|
|
|
|
| גם אם הוא בא מסרטים שראית או מכל מקור אחר, הוא כאן. הוא משפיע עליך ומפריע לך בחיי היום יום. לכן כמו שכתבת, תנסי להקשיב לו ורצוי - להתמקד אתו, וכמו שכתבתי לך: "כשהפחד ירגיש וידע שאת באמת מקשיבה לו, הוא יוכל לספר לך יותר.. אולי לומר מה היה רוצה עבורך.. מה יכול לעזור.. " בהצלחה ואשמח אם תשתפי בהמשך. |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 8:01 4/10/2009 |
|
|
|
|
|
|
שלום לך אני פונה אליך כי אני מאוד מפחדת שמשהו רע כמו מוות יקרה לקרובים שאני אוהבת ובמיוחד להורים של שהם מבוגרים אני מפחדת מהיום שיודיעו לי שאני צריכה לחזור לארץ בשביל להפרד מהם ולא לביקור
אני מפחדת ללכת אפילו לשירותים בחושך למרות שהבית כל כך קטן וצמוד לחדר השנה אני מפחדת מרוחות שאולי מסתובבות בבית או שהם נימצאים בסלון או בכל מקום בבית זה כבר מתסכלת אותי כשאני צריכה ללכת לשרותים אני צריכה להעיר את בעלי וככה גם אם אני צריכה ללכת למטבח
האם תוכלי לייעץ לי איך לצאת מהמצב המתסכל שאני נמצאת בו
תודה ושבת שלום לילך |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 23:35 2/10/2009 |
|
|
|
|
|
שלום לילך,
את מדברת על פחד חזק שאוחז ומקיף אותך מכל הכיוונים וממש מגביל אותך ונראה שהפחד הזה חזק במיוחד בלילה. אל הפחד הזה מצטרפת תחושת תסכול..
האם למדת את שיטת ההתמקדות?
אענה לך בדומה לתשובתה של ענת, אבל, כשאני מניחה שלא למדת את שיטת ההתמקדות (תקני אותי אם אני טועה).
האופן שבו גישת ההתמקדות עוזרת לאדם להתמודד עם רגש או תחושה שמציפים אותו, היא:
קודם כל ליצור הפרדה ומרחק לזמן קצר לפחות, בינינו לבין אותו רגש מתסכל ומציף. להבין שיש בנו עוד רגשות ותחושות מלבד אותו רגש מציף.
כשאת יוצרת מרחק מהפחד, את לילך הגדולה עם כל התכונות והיכולות שיש לך, ואת יכולה להקשיב לפחד שהוא –ר ק- חלק ממך, להבין, לשאול, ובעיקר להקשיב למה שיש לפחד לומר לך.
כבר כאן, בהפרדה הזאת (בינך לבין הפחד), קרוב לודאי שתרגישי מעט טוב יותר..
ואז:
לאחר שיצרת הפרדה (הטכניקה של ההתמקדות מנחה כיצד לעשות זאת) בינך לבין הפחד שבך, את יכולה להתחיל להקשיב לפחד ולהתיידד אתו (נשמע אולי משונה, אבל כדי לשמוע מדוע הוא מופיע שוב ושוב, צריך קודם להסכים להתיידד ולהקשיב לפחד) . כשתקשיבי לפחד – סביר להניח שהכל ישתנה.
לדוגמא: הפחד יכול להיות מורגש פיזית בגוף כמו התכווצויות ולחץ בבטן... יכול להיות שהפחד יאמר לך שהוא חושש שתישארי לבד.. אולי אפילו יזכיר לך פרידה לא נעימה או מקרה מהעבר... אולי יסתבר שהסיבה שהוא גורם לך לפחוד ולהיזכר בפרידות שונות, בצורך להימצא צמוד לבעלך, היא כדי להגן עליך, שלא תישארי לבד. להזהיר אותך ממה שהוא חושב שצריך להיזהר.
כשהפחד ירגיש וידע שאת באמת מקשיבה לו, הוא יוכל לספר לך יותר.. אולי לומר מה היה רוצה עבורך.. מה יכול לעזור..
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 13:03 3/10/2009 |
|
|
|
|
|
שלום לילך
ההתמקדות מביאה מושג שנקרא נוכחות (presence), במהלך ההתמקדויות אנחנו בונים את היכולת להיות בנוכחות עם מה שקורה בתוכנו
אם היית כעת בתוך תהליך התמקדות הייתי מזמינה אותך לומר
יש משהו בי שמפחד, מפחד מאד שיקרה משהו להורי, שמפחד מאד בחושך ללכת לשרותים...
ויש משהו אחר בי שמתוסכל מזה...
כשלב ראשון תבדקי האם את יכולה לומר לעצמך אפילו בקול את המשפטים האלו בעדינות ולשים לב איך זה מרגיש בגוף
ופשוט להיות שמקום שאת לילך יכולה לזהות בתוכך את שני המקומות האלו הם לא את כולך - אלא משהו בך שפוחד מאד ומשהו בך נוסף שמתוסכל מזה
ולהיות עם שני המקומות האלו כמה זמן שיצטרכו
השלב הבא יהיה להקשיב להם
אני מניחה שלמיכל יהיו עוד כמה רעיונות טובים
חג שמח
ענת נוי עזריאלי |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 10:18 3/10/2009 |
|
|
|
|
|
|
בחצי שנה האחרונה אני עובדת באופן די קבוע עם חברה להתמקדות.
בהתמקדויות רבות היא מגיעה לנושא שמאוד חשוב לה. היא מאוד מעוניינת להקשיב ולהיות עם הנושא ומעמיקה בו.
הבעיה: באופן די קבוע, בשלב מסויים בהתמקדות עולה "מסך" או שההתמקדות פשוט נעלמת ומתמוססת והיא נשארת עם כלום או עם תחושת תסכול.
אשמח אם ניתן להציע לי דרך בה אוכל לעזור לחברתי להתמקדות |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 14:00 28/9/2009 |
|
|
|
|
|
שלום לך, אני הייתי מנסה בנוסף להצעות של מיכל והיות עם תחושת התסכול, אם זה מה שנוכח כרגע. הייתי אומרת לה שלום מנסה לדייק אותה ומנסה לראות איך היא מתבטאת בגוף... יכול להיות שאם היא תקבל את ההתיחסות ההתמקדותית האמפטית משהו בגוף יסכים גם הוא להתחיל לבוא במגע עם ההתמקדות
מעניין היה לשמוע מה בחרת לעשות ואיך זה השפיע... |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 19:09 1/10/2009 |
|
|
|
|
|
שלום נוצה סגולה וברוכה הבאה לפורוםJ
אני שמחה שחברתך לא מוותרת וממשיכה לפנות לאותו נושא שוב ושוב.
ה "לא כלום" הנו חלק שמופיע בהתמקדויות רבות. יכולות להיות סיבות רבות לכך שהוא (או המסך) מופיע. חלק מהאפשרויות יכולות להיות:
1. אני עדין לא מוכנה להתמודד עם הצעד הבא ולכן ההתמקדות נעצרת בלא כלום. ישנו המשפט המפורסם בהתמקדות: "לא ניתן להתקדם במהירות גדולה יותר, מהחלק האיטי ביותר שבנו" וטוב שכך! באופן כזה אנו שומרים על עצמנו.
2. אם מתקדמים מהר מדי, שואלים שאלות רבות עוד לפני שיוצרים קשר ואמון עם התחושה, היא עלולה להתמוגג. כמו חיה ביישנית שצריכה לחוש בטוחה, רגועה ולא מאוימת ולא – היא תברח ולא תישאר לידנו. אפשר לשים דגש מיוחד על ביסוס קשר לפני שמנסים להעמיק בהדרגה לתוך התחושה. עושים זאת בכך שמקדישים יותר זמן לתיאור התחושה בגוף, בדימוי או בכל דרך מתאימה, בודקים מה התחושה של החלק שעלה וכיצד זה מעדיף שיהיו אתו וכדומה..
3. הלא כלום או המסך, גם הם חלקים בנו. יש סיבה לכך שהם מופיעים. אפשר לפנות אליהם כמו לכל תחושה שמופיעה, להיות אתם, לתאר את המסך, להיות עמו ולחוש כיצד הוא מרגיש. אולי נגלה שהוא חושש שאם נמשיך ונעמיק בנושא יקרה לנו משהו... ובשלב זה המסך או הלא כלום פורס בפנינו עוד ועוד תחושות, רגשות ומחשבות ומקדם אותנו לצעד הבא...
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 20:44 29/9/2009 |
|
|
|
|
|
|
| 20:43 29/9/2009 |
|
|
|
|
|
|
|
| 13:55 28/9/2009 |
|
|
|
|
|
|
1 ס פ ט מ ב ר 9 0 0 2
ש נ ה ט ו ב ה ל כ ל ה נ כ נ ס ל פ ו ר ו ם !
שנה טובה ומחוייכת
שנה מאוזנת עם העמקה ורצינות וקלילות וצחוק...
שנה מלאה אהבה נעימה,
חיבוקים של חברים, משפחה ואהובים
שנה מלאה יצירתיות, דמיון וחלומות
שנה שצעדיה יהיו כצעדי ריקוד מהנה
שנה שבה סלחנו ונסלח לנו
שנה של נתינה וקבלה עם הודיה
שנה של בריאות בגוף ובנפש!
ו ל ק ה י ל י י ת ה מ ת מ ק ד י ם ש נ ה מ ל א ה ה ת מ ק ד ו י ו ת
מ ס ק ר נ ו ת, מ פ ע י מ ו ת ו מ ק ד מ ו ת :)
באהבה
מיכל קמיל
הקטעים מיועדים למתמקדים השונים ולכל מי שמתעניין בהתמקדות. למידע נוסף ניתן לפנות אלי למייל:
mkamil2@gmail.com
-----------------------------
הפורום קיים עבורכם! תיהנו ותשתתפו, תגיבו ותתייחסו (חשוב מאוד) תשאלו ו\או תשתפו ...
והפעם:
ה ב ו ר ח ה פ נ י מ י
-------------------------------
אחת הדרכים האופייניות שבה מגיבים ללחץ היא על ידי בריחה. לפעמים אנחנו צופים בטלוויזיה או משחקים במחשב לשם הנאה. פשוט בילוי טהור של בידור והנאה. אבל לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מרותקים לפעילויות הללו עם תחושה אחרת לגמרי, תחושה של "יציאה החוצה מבפנים" (או התחמקות) ממשהו שאנחנו באמת "חייבים" לעשות. ואז זה לא ממש כיף, למען האמת, זה מרגיש יותר כאילו נתפסתי בידי משהו שנראה ש "אני" לא יכול לעצור.
יכולות להיות פעילויות אחרות שירגישו כך עבורכם... האין זאת? אם אתם לא בטוחים, שאלו את עצמכם, "האם זה מרגיש כאילו יש משהו אחר שאני צריכ\ה לעשות?"
פה נמצא הקושי. אם יש בך חלק, שדואג כל כך לגבי עד כמה "מאחור" אתה נמצא בחייך, כזה שתמיד ממריץ ודוחף אותך לעשות יותר, לא פלא שחלק אחר בך חש צורך לברוח.
ל ה ש ת ח ר ר מ ה מ א ב ק
----------------------------------------
יש חלק בנו שאומר כל הזמן: אנחנו צריכים לעשות עוד ויש בנו חלק נוסף שמחפש הזדמנות לברוח מהקול הקשוח הזה. וזה יכול להרגיש אינסופי וחסר תקווה. כאילו הגלגל סובב עוד ועוד.
הדרך החוצה הנה להפסיק להזדהות עם אחד הצדדים. א ל ת ה י ה הקול שאומר שאתה צריך לעשות עוד יותר הרבה, ו א ל ת ה י ה הבורח, שמרגיש מוקף על ידי יותר מדי "מה לעשות". אתה הוא זה שיכול להיות עם שני הצדדים, מבלי לקחת צד. תהיה אותו אחד לו אנו קוראים:
"ה א נ י ב נ ו כ ח ו ת"= Self -in-Presence.
כיצד לעשות זאת?
תתחיל בזה שתכיר בצדדים. "שלום לאותו צד בי, שמרגיש כל כך מודאג כשאנחנו לא עושים משהו מתוך רשימת ה "מה לעשות" שלנו. ושלום לאותו צד שרק רוצה לברוח ולנוח...
היכולת לזוז לפרספקטיבה רחבה יותר של "האני בנוכחות", אינה הצעד האחרון, היא הצעד הראשון. כשאתה שם, אתה תהיה מסוגל להקשיב לחלקים השונים, והם ירגישו בטוחים דיים להיפתח לפניך. זהו מפתח! אם אתה לא נוכח עבור עצמך, שום דבר בפנים לא ירגיש בטוח.
כתבה: אן וייזר קורנל
תרגמה: מיכל קמיל
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 19:02 20/9/2009 |
|
|
|
|
|
|
25 אוגוסט 2009
שלום,
לאחר חופשה, אני חוזרת אליכם עם עוד קטע מתורגם מתוך כתביה של אן ויזר קורנל.
ברצוני לציין, שאן נתנה את ברכתה לפורום ולשילוב כתביה בתוכו.
בנוסף, לאלה המתעניינים בהתמקדות ולא עברו קורס או סדנא, הכנסתי מאמר המסביר מהי התמקדות. ניתן להגיע למאמר מתוך קובץ המאמרים בנושאים שונים, המפורסמים בעמוד הראשי של פורטל החיים הטובים. כמו כן, אני מעודדת כל מי שמעוניין לשאול לגבי כל מונח שאינו מובן (מתמקדים וכאלה שאינם מתמקדים)
הקטעים מיועדים למתמקדים השונים ולכל מי שמתעניין בהתמקדות. למידע נוסף ניתן לפנות אלי למייל mkamil2@gmail.com
הפורום קיים עבורכם! תיהנו ותשתתפו, תגיבו ותתייחסו (חשוב מאוד) תשאלו ו\או תשתפו ...
מיכל
והפעם:
התמקדות עם חרדה בשל דברים רבים שצריך לעשות
------------------------------------------------------------
קורא כותב: נניח שאדם אומר לעצמו (ממקום של חרדה): אני צריך לעשות את זה ואת זה ואת זה ואינני יודע איך אוכל לעשות הכול! כולם בעדיפות גבוהה. האם התמקדות יכולה לעזור באיזה אופן?
ובכן, התמקדות אכן יכולה לעזור, אך החלק המורכב הוא להצליח להיות ב"נוכחות"
(presence) עם החלק החרד שחש דחיפות כזאת. קשה להיות עם תחושה זאת ב presence. בהתחלה היא כ"כ חרדה שהיא לא נותנת להתמקדות לקרות. היא לא נותנת לעשות כלום מלבד לעבור על רשימת הדברים שצריך לעשות. לכן האתנחתא שצריך לעשות על מנת להתמקד עם התחושה, כאילו מסיטה מהמטרה והופכת את החלק החרד לעוד יותר חרד.
ונראה שהדבר האחר שגורם לחלק זה להיות כ"כ חרד, הוא סוג של קושי לבחור בין כל המשימות הדחופות: "כולן בעדיפות גבוהה!" .
יש כאן שתי שכבות של חרדה: האחת, שהיא עצירה לשם התמקדות והשנייה בנושא של בחירה או ביצוע סדר עדיפויות. לא פלא שזה כ"כ קשה!
וכשנעצור לרגע, משהו מופלא יכול לקראת: האפשרות של נשימה עמוקה, הרגשת תחושת הגוף על הכיסא, רגליים על הרצפה.. ותחושה שאני מעט יותר גדול מהבעיה! "א נ י לא ח ר ד" אלא "משהו בי חרד".
אולי אז נחוש בזה באופן יותר אינטנסיבי, אבל מקומי. ללא הזדהות מלאה עם התחושה. לא כולי חרדה אלא משהו בי חרד.. אולי באזור החזה. אולי נניח יד על החזה כמו אומרים: כן, אני יודע שאתה שם.
כשהתחלנו המקום הזה אמר" "אני צריך לעשות זאת וזאת וזאת ואני לא יודע איך אסיים הכל! כולם בעדיפות עליונה!! עכשיו יש סיכוי לחוש במשהו עמוק יותר, מתחת למילים.. דחיפות שהיא כמו דחיפה ומתחתיה אולי משהו פוחד. אנחנו יכולים להכיר בזה ובעדינות לחוש ממה הוא פוחד. אולי מהתשובה לזה (לדוגמא: אני אכנס לצרות) מתחיל להיות ברור שאחד הנושאים דחוף במיוחד וכשאנו מזהים זאת הנושאים האחרים נרגעים.
או שזה יכול להיות שונה לגמרי: כשהאתנחתא קורת, כשאנו ממקדים את התחושה שלנו בגוף, אולי נמצא השתוקקות לתמיכה, עזרה, המראה לנו שהתחושה המורגשת ביותר הייתה של חוסר בתמיכה. מתוך זה עולה הרעיון של לתת חלק מהמשימות לאדם אחר. כשהיינו במרכז החרדה, היה קשה לחשוב על זה, אבל עכשיו האדם המושלם לכך צף בדעתנו.
אכן, ההתמקדות יכולה לעזור עם בעיה מסוג זה. אנו לא יודעים מה בדיוק יקרה, אבל אנו יכולים לבטוח בכך שמשהו מכוון יעלה מתוך ההאטה וההקשבה לתחושה המורגשת בתוכנו ועצם זה שאני מקשיב ונוכח עם מה שיש שם במקום להילכד בתוך הרגש. בזה אין ספק.
כתבה: אן וייזר קורנל
תרגמה: מיכל קמיל
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 12:00 25/8/2009 |
|
|
|
|
|
|
היום התמקדתי (עם מיכל) על כאבי סינוסים שאני חווה כבר כמעט שבוע. מה שהיה מרתק ומפתיע לפגוש זה את ה-FS בתוך הכאב הפיסי.
מתוך הכאב הפיסי עלתה תחושה של קדיחה של לחץ עם כוח ויכולתי לגמרי להבדיל בינה לכאב הפיסי.
כלומר בתוך כאב פיסי ניתן למצוא את הפלט סנס שבמקרה שלי דיבר על לחץ , שימוש בכוח מתוך חוסר אמונה שאפשר אחרת. וברגע ששיקפתי את זה עלה מקום אחר בגופי שמאד הפתיע אותי - מרחבים של שקט ונחת רוח בכל אזור בית החזה.
כמובן שכל ההתמקדות הזו הקלה על כאב הסינוסים שהתקיים בי.
שבוע נפלא
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 13:49 25/7/2009 |
|
|
|
|
|
תודה ענת על השיתוף. מדהים כל פעם מחדש, לראות כיצד הכאב הפיזי כרוך עם קשיים שונים בחיינו, ואיך ההתמקדות עם הפלט סנס של הכאב, נותנת במה וזוית גישה נוספת לאותם קשיים ואפילו מאפשרת להם להתקדם לצעד הבא ובמפתיע הכאב מוקל...
ההתמקדות עם כאב פיזי או מחלה, הנה אחד הכיוונים המרתקים בהתקדמות, שנחקר ונבדק על ידי מורים בכירים להתמקדות וממקדים ומתמקדים רבים. |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 10:58 27/7/2009 |
|
|
|
|
|
|
רוצה לשתף: אתמול הצטננתי, מוזר באמצע הקיץ... קצת כאב גרון והאף נוזל...
אמרתי לעצמי - ננסה להתמקד (בד"כ אני לוקחת ישר כל מיני ויטמינים...)
הפעם התמקדתי על כאב הגרון ופשוט הייתי אתו הכאב שינה צורה מדי פעם, פעם חם, פעם מרחף בחלל הגרון, לא ניסיתי להעמיק בעיקר הייתי אתו כמה זמן שנדרש עבורו, בלי ציפייה לשום דבר, לאפשר לו להיות...
וכאב הגרון חלף מפתיע!
הנזלת קיימת אם אתמקד עליה אעדכן
שבוע של בריאות
ענת נוי עזריאלי
מנחה מפגשי דמיון מונחה והתמקדות |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 12:32 19/7/2009 |
|
|
|
|
|
|
| הי חן, תודה על הברכות . אני שמחה על השיתוף שלך ורק אם מתאים לך אשמח אם תשתפי קצת על ההתמקדות בלידה ואיך זה עזר.. |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 9:40 19/7/2009 |
|
|
|
|
|
|
|
| 21:39 18/7/2009 |
|
|
|
|
|
|
|
| 20:51 18/7/2009 |
|
|
|
|
|
|
מפעם לפעם אביא קטעים מתורגמים מתוך כתביה של אן ויזר קורנל או מאמרים מתורגמים. הקטעים המתורגמים מרחיבים מעט ושופכים אור על אנקדוטות שונות הקשורות בהתמקדות ובחיים בכלל.
הקטעים מיועדים למתמקדים השונים ולכל מי שמתעניין בהתמקדות. למידע נוסף ניתן לפנות אלי למייל mkamil2@gmail.com
תיהנו ותשתתפו בפורום!!!
מיכל
אן וייזר קורנל, הנה מורה ומנחה ותיקה בהתמקדות. היא פיתחה גישה בהתמקדות, הקרויה Inner Relationship Focusing.
אן רואה את ההתמקדות בראש ובראשונה כתהליך של בנית מערכת יחסים פנימית בין המתמקד ה"אני" לבין "משהו" שאנו מרגישים בפנים (אשר ג'נדלין קורא לו 'תחושה מורגשת(
אם האני מפנה תשומת לב ידידותית, עדינה, סקרנית, מקבלת ולא שיפוטית כלפי ה"משהו" בפנים, "המשהו" הזה מדבר אל ה "אני", נפתח, מרגיש ומגלה את העומק שבו. כך אנו בונים מערכת יחסים של אמון בעולמנו הפנימי. ככל שיש יותר אמון כך התחושה בפנים הופכת יותר ויותר חיה. היא מדברת אלינו וחושפת מה היא מרגישה, מה הצרכים שלה, מה היא רוצה ולא רוצה עבורנו. לאותה תשומת לב מקבלת ועדינה קראה אן נוכחות - Presence.
ככל שאנו מטפחים את יכולתנו להיות ב-presence עם כל מה שעולה בפנים (ואן מדגישה את הקבלה הרדיקלית של כל מה שעולה בפנים) כך אנו מרגישים שלמים יותר, יצירתיים יותר, ופועלים בעולם בטבעיות ללא מחסומים ומאבקים פנימיים.
והפעם:
כיצד אנו "יודעים" מה שאיננו יודעים?
כתבה: אן וייזר קורנל
תרגמה: מיכל קמיל
יש לי כמה דוגמאות נהדרות היכולות לעזור לאנשים להבין כיצד התמקדות מאפשרת לך "לדעת" מה שאתה עדין לא יודע. שתי אלה, הנן מהכתבים של יוג'ין ג'נדלין. יתכן ששמעת את זה קודם, אבל אני מזמינה אותך לשמוע אותם שוב, באופן רענן. יש בזה משהו מסתורי.
הדוגמא הראשונה: דמיין שאתה אורז לפני טיול. יש לך תחושה לא נוחה, שאתה שוכח משהו ספציפי, אבל אתה לא יכול לחשוב ולהבין מה שזה.אתה עובר על רשימת ה "מה לארוז" שהכנת, ואולי אתה אפילו נזכר בעוד דבר או שניים, אבל התחושה הלא נוחה – עדיין קיימת. אתה יודע שיש משהו אחר, אבל אתה לא יודע מה זה. זמן העזיבה מגיע ואתה חייב לצאת. בא נאמר שאתה על המטוס, עדים עם אותה תחושה לא נוחה של משהו שנשכח. ואז זה בא: "אהה! זהו זה! רציתי להביא את ה DVD הנוסף (או כל דבר אחר) . מיד יש שינוי בגוף שלך. ההרגשה הלא נוחה נעלמת. שלא כמו כל הדברים האחרים בהם נזכרת קודם, זה מביא לשינוי, כיון שזהו בדיוק הדבר שהתחושה הלא נוחה עלתה בגללו.
אז הייתה ידיעה – שמשהו נשכח, או הוחמץ, אבל זאת לא היתה הסוג הרגיל של מודעות, שבה אנחנו יכולים לתת תשובה לשאלה "מה שכחתי? " השאלה הזאת תענה ב: "אני לא יודעת". אני לא יודעת מה שכחתי.
מה אני יודעת? אני יודעת ששכחתי משהו.
כשנתאר סוג כזה של שאלה, לעיתים נאמר: הגוף שלי יודע, אבל אני לא יודע. וזה בדיוק "הגוף המתמקד" . זה לא הגוף הפיזיולוגי, אוסף של עצמות, שרירים ואיברים. איך זה יכול לדעת מה שכחתי? זה הגוף המתמקד, הגוף החווה, הגוף שמגיב, כשמישהו נכנס לחדר.
אנחנו גם יכולים לקרוא לזה ידיעה מרומזת. אנחנו יודעים יותר דברים במרומז מאשר במודע. זה לא אותו הדבר כמו ה "לא מודע", כיון שמה שלא מודע אינו נגיש בכלל. במקום זה, הידיעה המרומזת זמינה קודם כתחושת גוף ואז יותר מאוחר, כמשהו שאנחנו יכולים לבטא. לפעמים ג'נדלין קורא לידיעה הזאת "…" ואני מבטאת זאת כ "אההה".
אחת התרומות הגדולות של ג'נדלין הנה ההצבעה שלו על אותו מימד של ידיעה מרומזת. כמעט לכל אחד היה ניסיון דומה לזה של האריזה לקראת נסיעה, ולמרות זאת יש לנו נטייה לשער שמשהו ידוע או לא ידוע, ללא שטחים אפורים ביניהם.
דוגמא נוספת שג'נדלין נותן: את מבחינה באדם מוכר כשאת נמצאת בקניות. את רואה שם את האדם, את יודעת שהאדם הוא מישהו שאת מכירה, אבל באותו רגע את לא מצליחה לזכור מהיכן את מכירה אותו. בינתיים, הגוף שלך כבר מגיב לאדם, מתכווץ ומושך הרחק ממנו, או נפתח ומתרחב לקראתו. את לא זוכרת באופן מודע מי הוא, אבל הגוף שלך זוכר אותו. במילים אחרות, את יודעת באופן מרומז מי האדם, והידיעה המרומזת זמינה עבורך, לא בתת מודע אם את רוצה, את יכולה לעצור ולחוש כיצד הגוף שלך מגיב. את יכולה לעצור ולחוש את התחושה המורגשת שלך לגבי אותו אדם.
זה כל מה שאני יודעת
בנוסף לקשיים הרבים העולים לגבי האופן בו אנו מדברים "על" ומבינים את המיומנות המהפכנית של התמקדות, יש גם רמזים קטנים להתאמן על ההתמקדות עצמה.
בואו נאמר, שאני יושבת עם תחושה המורגשת, שיש לה איכות של "רוגז" אני מכירה בזה... אני יושבת עם זה... ואני חשה שיש שם עוד משהו.
בעבר הייתי יכולה לשאול את זה, "מה גורם לך להיות כל כך רגוז?" אבל זה לא עבד בדרך כלל. לא הייתי מקבלת תשובה, או יותר גרוע: בתגובה לשאלה הכל כך ישירה, הוא יתמוגג ויעלם ללא פתרון או התקדמות.
אני כבר אמרתי לו, "אני חשה שאתה כועס" וחשתי מעין "כן" פנימי.
ועכשיו אני אומרת לזה: "אני חשה שאתה כועס בגלל משהו" (אתם יכולים להרגיש איך אני מבטאה את זה? חשוב לשם דגש קל על המילה "משהו").
אני קוראת לזה: "הזמנה לחצי צעד." מה שבדרך כלל קורה זה, שכשאני יכולה להרגיש את
ה "כן" הפנימי, זה כועס בגלל משהו, זה כאילו דלת נפתחת ועוד ידע מתחיל להגיע.
מה שאני עושה, זה מכירה בידע המרומז שכבר נמצא שם. בדומה לאותו מצב, בו אני אורזת עבור טיול, ויש לי תחושה לא נוחה. אני יכולה להיות מוטרדת בצורה אובססיבית לגבי חוסר היכולת שלי להבין מה גורם לתחושה, או אני יכולה לומר, "יש ידיעה שמשהו חסר..."
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 17:41 18/7/2009 |
|
|
|
|
|
|
| [1] |
הזמנה |
(ל.ת.) - מיכל קמיל |
|
|
|
| 20:30 9/6/2009 |
|
|
|
|
|
|
הי מיכל
יוזמה ברוכה
שיהיה בהצלחה
ירדן
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 14:52 27/5/2009 |
|
|
|
|
|
|
כמו בכל התמקדות, העברתי בהדרגה את תשומת הלב לגוף פנימה. כיון שמדובר בהתמקדות על קבלת החלטה, פניתי לשני החלקים בתוכי, הקשורים בקבלת ההחלטה:
פניתי בהתחלה למשהו בי,שפחות תומך בהקמת הפורום על ידי. החלק הזה שבי, לא צעק את ההתנגדות. התחושה הייתה כאילו הוא מתנגד כיון שהוא רגיל להתנגד לכל דבר חדש שאני מתחילה לעשות. כאילו זה תפקידו להתנגד וכך להגן עלי מפני פגיעה מהלא נודע. ההתנגדות הרגישה סמלית. החלק הזה לא רצה שאכשל, שאתאכזב ... החלק המתנגד מאוד רצה שארגיש טוב עם עצמי, ושהפורום שפתחתי יצליח... ועלתה תמונה של פרחים. בהתחלה זר פרחים ואז זרים רבים שמגיעים ממשתתפי הפורום, שנהנים ממנו ושמחים שהוא נפתח.
פניתי בהמשך למשהו בי, שרצה מאוד בפתיחת הפורום על ידי. הוא חש מלא מרץ ואנרגיה. עלתה תמונה של רץ בתחילת מסלול ריצה. רץ מלא אנרגיה שמחכה להתממש על מסלול המרוצים.
החלק שרוצה בפתיחת הפורום לא רצה שאמנע מהתנסות זאת. שאפסיד אותה. החלק הזה רצה שאנסה, ואצליח.
כשבקשתי תמונה של ההמשך\עתיד\מה לעשות, עלתה סדרה של הצעות ורעיונות להעשרת הפורום, להזמנת מנחים בכירים להתארח ולענות על שאלות ועוד..
תודה לגוף ולהתמקדות!!!
|
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 17:14 20/5/2009 |
|
|
|
|
|
|
|
| 13:04 20/5/2009 |
|
|
|
|
|
|
| אני שמח שהצטרפת למשפחה החמה שלנו |
|
| הוסף תגובה |
|
|
| 18:22 16/5/2009 |
|
|
|
|
|
| [2] |
** |
(ל.ת.) - מיכל קמיל |
|
|
|
| 22:05 16/5/2009 |
|
|
|
|
|
|
| 22:03 16/5/2009 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
